ענף התיירות כפנאי ונופש הנו ענף שהחל להתפתח רק בסוף המאה הקודמת והפך עד כה לאחד הענפים הכלכליים ביותר (אם לא הגדול ביותר) מבין ענפי הכלכלה בעולם.
יישובי וקיבוצי ארץ ישראל עסקו והתפרנסו בענף החקלאות, ענף שהיווה את הבסיס הכלכלי והמקור העיקרי לתעסוקה.
עם השנים התפתחה התעשייה בקיבוצים ובמרכז הארץ, אך בשאר הישובים הכפריים בפריפריה, המרוחקים ממרכזי התעסוקה המשיכו לעסוק בחקלאות.
מפאת המרחק, אוכלוסיה דלילה ואמצעי תחבורה לא נוחים - התעשייה אינה מגיעה ליישובים אלה.
מאחר וישנו סחר מדינות עם ישראל והעסקת עובדי חוץ, מספקת כיום חקלאות הארץ תעסוקה לאחוז נמוך מאוד של כוח עבודה ומקור פרנסה.
החקלאים בארץ החלו לחפש מקורות תעסוקה שונים, ואת החיסרון בעצם היותם מרוחקים ממרכזי התעסוקה החלו להפוך ליתרון בכך שהפעילו מרכזי פנאי ונופש.
הנופשים מחפשים מקומות שלווים בחיק הטבע ובאווירה כפרית, וזאת הם מוצאים ביישובי הפריפריה.
עם התפתחות התיירות בעולם צמחה בעיקר התיירות הכפרית - נופשים מחפשים יותר ויותר פעילויות פנאי וטבע, כגון רכיבה על סוסים, מקורות מים, פארקים ועם זאת מרכזי קניות ואתרי ספורט.
בשנים האחרונות חלה עלייה חדה במרכזי הנופש והקניות המתבססים על נופשים.
הנופש מגיע ללינה כפרית, מסתובב באזור בו הוא נמצא, נהנה מהשירותים הניתנים, קונה בחנויות ובכך מכפיל את התרומה למשק התיירות מעבר להוצאות הלינה.
באזורי התיירות התפתחו פעילויות נוספות כגון, טיולי ג'יפים, חוות סוסים, מסעדות ייחודיות המושכות נופשים, שייט קיאקים ועוד.
את החקלאות הסבו בישובים רבים לאתרי תיירות כגון, ביקור במחלבה הכוללת מסעדת גבינות, קטיף אוכמניות ודובדבנים, סיור בבתי אריזה, צפייה בגז כבשים, ועוד.
כמו במגזר היהודי, חשוב לציין כי גם במגזר הערבי, הבדואי והדרוזי ענף התיירות מתפתח.
הענף נמצא בתהליך של צמיחה ועדיין לא הגיע למצב של רוויה, המדינה והרשויות מעודדות ותומכות כלכלית בהקמת אתרי תיירות ונופש ע"מ להגדיל את נפח תיירות הפנים ובעיקר את התיירות הנכנסת.
כמו שהזכרנו ומיותר לציין כי הגדלת נפח התיירות משפיעה באופן ישיר על התעסוקה והכלכלה בישראל.
שלבים בהתפתחות הלינה הכפרית בעולם
תופעת הלינה הכפרית מוכרת בכל הארצות המפותחות. לפני המהפכה התעשייתית מרבית האנשים גרו במרחב הכפרי ועסקו בחקלאות. עם בעיות העיור שליוו את המהפכה- נוצרה תפישה חברתית לפיה המרחב הכפרי הוא מקום אידיאלי, ציירים, משוררים וסופרים היללו את הכפר והנציחו זאת ביצירותיהם. תדמית החיים הפשוטים והטהורים בכפר נמשכה גם במאות הבאות ומהווה בסיס חשוב לתיירות.
באירופה לפני המאה ה-19 ולפני התפתחות התעשייה ופיתוח ערים מתועשות, חיי הכפר נחשבו כמשעממים וכנחותים.
אחת הארצות הראשונות שבהן החלה התיירות הכפרית הייתה אנגליה, ב-1800 80% מהאוכלוסייה התגוררה במרחב הכפרי, ב-1900 רק 20% נותרו בו.
עם מהפכת התעשייה חל מפנה בגישה לחיי הכפר והקרבה לטבע נהפכה לערך חשוב.
במהלך שנות השישים חל גידול בביקוש לתיירות - לינה ופעילויות פנאי באווירה כפרית, ממשלת אנגליה הכירה בביקוש ובשנות השבעים והשמונים יזמה מהלך של פיתוח התיירות הכפרית.
הפיתוח כלל הקמת פארקים, שיפוץ אחוזות, אתרי טבע ועוד.
התיירות הכפרית באנגליה היא חלק ניכר מכלל התיירות, ב-1989 88 מליון לילות היו במרחב הכפרי,
כ-21% מכלל הלילות באנגליה.
תיירות הפנים במרחב הכפרי באנגליה גם כן בעלת חלק ניכר כ-73% מאוכלוסיית אנגליה נופשים ולנים לפחות פעם בשנה במרחב הכפרי.
כמו בארץ ובכל העולם כך גם באנגליה- שוק התיירות הכפרית מציעה 483,000 משרות ישירות ועקיפות.
בגרמניה החלה התפתחות התיירות הכפרית על-ידי יזמים בודדים בשנות החמישים והשישים.
ההתפתחות החלה בעקבות ירידה בנפח הפעילות המשקית והסבת חלק מהבית הכפרי לחדרי אירוח. בשנות ה-70, כאשר הצטברו עודפים של מוצרים חקלאיים בעקבות מהפכת התעשייה, האזורים הכפריים ספגו מכה קשה בכלכלה, תושבים רבים עזבו את האזור הכפרי בעקבות מחסור במקורות פרנסה. מצד שני אנשי ה'עיר' החלו לפתח נוסטלגיה לכפר ולטבע. הכפריים שנשארו במרחב הכפרי ניצלו את הביקוש של תושבי העיר והחלו להסב את בתיהם לדירות אירוח כפריות. ממשלת גרמניה תמכה בפעילויות התיירותיות על-ידי סבסוד ועידוד פיתוח תיירותי במרחב הכפרי. כיום התיירות הכפרית בגרמניה מהווה חלק חשוב מפעילויות התיירות במדינה.
אזור האלפים בשוויץ ידוע בעצם היותו מקור משיכה למטפסי ערים. התיירות באזור זה החלה בשנות ה-40 עם מטפסי ההרים שנפשו בכפרים הסמוכים בתקופות החגים. התיירות המשיכה והתפתחה לממדיה הנוכחיים עם התפתחות תיירות הסקי.
באוסטריה נמצא תופעה זהה לתיירות סקי, החקלאים גידלו בתחילה פרות וסוסים ובכדי למצוא מקור פרנסה נוסף וניצלו את תיירות הסקי המצריכה שירותי הלנה לתיירים בה.
כיום באוסטריה 21,000 איכרים מציעים 220,000 מיטות, כ-17% מסך כל המיטות המוצעות.
בהולנד התפתחה התיירות הכפרית בסגנון של קמפינג, החקלאים אשר פרנסת דלה הסבו את שטחיהם החקלאיים לשטחי קמפינג והקמת אוהלים. תיירות זו בעיקרה תיירות פנים, מוסדה, עברה תהליך חקיקה ונמצאת תחת פיקוח משרד החקלאות ההולנדי.
כיום הפכו פעילויות התיירות הכפרי לבסיס כלכלי עיקרי וחזק, בצרפת ובמדינות מזר אירופה גם נפוצה התיירות הכפרית, אשר נבעה בעקבות מקור פרנסה נוסף לאיכרים.
מדינות רבות מכירות בענף התיירות הכפרית כענף תיירותי לכל דבר, הממשל מסייע לאיכרים ולמפעילי האתרים בעזרת מענקים, פטור ממס, תמיכה וצורות עידוד נוספות.
כאשר חיפשתי אחר מידע בנוגע להתפתחות סוגי האירוח הכפרי בעולם, נתקלתי בסוגים שונים לפי פילוח ארצות. בנוסף למציאת מקורות פרנסה נבעה התיירות הכפרית גם כצורך תרבותי של תיירות במרחבי טבע וכפר.
דוגמא לתרבות פנאי היא הדוגמא שהובאה קודם על תיירות ה'קמפינג' (נגררים) בהולנד. בארצות אחרות מפותחת התיירות הכפרית בסגנון אירוח בבתי קיט ('בונגלו'), תיירות בכפרים השוכנים על אגמים ועוד.
השילוב בין הצורך לתיירות בטבע ובין צורך האיכרים במקור פרנסה נוסף/חלופי, הביא להתפתחות המהירה בתעשיית התיירות הכפרית.
מגמות המעלות את היתרון היחסי של התיירות הכפרית:
- תהליכי עיור ועירוניים הרוצים להתרחק ממרכזי אוכלוסייה.
- צפיפות באתרים מסורתיים לאורך החופים.
- רצון להתקרב לטבע.
- מודעות לבריאות ולאיכות הסביבה.
- שימת דגש רב על תרבות, היסטוריה, חינוך ולמידה בתיירות.
- חיפוש אחר נופש אקטיבי (נופש תוך כדי עשייה).
- חיפוש אחר צורות חיים אותנטיות, הכרת המקומיים ולחוות צורות חיים אלה.
הלינה הכפרית בישראל
תיירות כפרית-לינה: חווית נופש הכוללת לינה באזור או בסביבה כפרית.
מקור התיירות הכפרית בארץ היה בקיבוץ קריית-ענבים בסוף שנות השלושים.
בניגוד לעבודה עם בע"ח שנחשבה לעבודה מכובדת באותה תקופה, ענף האירוח הצטייר בתדמית שלילית בעיני חברי הקיבוצים עצם מהותו - "לשרת" אורחים.
ענף הלינה הכפרית החל להתפתח במספר מושבים בודדים שישבו במרחב תיירותי ותוכננו ככפרי נופש, כגון מכמורת, בית-זית ואמירים.
למעשה הלינה הכפרית כבר הייתה קיימת בישראל בסגנון אירוח קיבוצי בבתי הארחה של הקיבוצים - שניסו לחקות את המלונות העירוניים. עם הזמן הבינו שבידם 'נכס תיירותי' שהוא משאב בפני עצמו, והוא השטח הפתוח, 'סביבת הכפר' סגנון החיים הפשוט.
השינוי החד החל מסוף שנות ה-80 בעקבות משבר החקלאות ולאחר שמשקים רבים נסגרו, קיבוצים מושבים וישובים כפריים החלו להקים חדרי אירוח ואטרקציות תיירותיות כצורך של החקלאים למציאת בסיס כלכלי חלופי, שיאפשר להם להמשיך ולהתגורר במרחב הכפרי.
כמו כן גבר הביקוש לאירוח במרחב תיירותי ונדרשה הרחבת ההיצע.
עם פיתוח התיירות הכפרית נאלצו היישובים והקיבוצים לבצע מספר שינויים עיקריים על-מנת לשפר את חזות היישוב:
פיתוח התשתיות - הרחבת תשתיות חשמל, ביוב ומים.
טיפוח חזות היישוב - גינון, כבישים, טיפוח מגרשים ומבנים ציבוריים.
התפתחות ענף התיירות הכפרית מביאה לביקוש רחב ויזמים רבים נוהרים להצטרף לענף.
התיירות הכפרית מספקת מקורות פרנסה רבים, אך עם זאת יכולה להביא לעודף בהיצע.
עוד כי פיתוח אתרי תיירות רבים יכול לפגוע בגורם המושך את הקהל לאזורי טבע ונוף שקטים.
יעדי אוכלוסיה
התיירות הכפרית פופולארית בעיקר כתיירות פנים בקרב אזרחי ישראל.
למעט אוכלוסיות מבוגרות ותיירים, תיירות כפרית נפוצה בכל האוכלוסיות.
עקב הנוחות וקשיי התמצאות- אוכלוסיות המבוגרים והתיירים מעדיפות לנפוש בבית מלון על-פני אירוח כפרי.
התיירות הכפרית נפוצה בעיקר בקרב משפחות המעוניינות לטייל בחיק הטבע.
זוגות המחפשים רומנטיקה ושלווה - אף הם מוצאים את האירוח הכפרי כמקום אידיאלי.
עם המודרניזציה והתפתחות הענף - היצע התיירות הכפרית התרחב וממשיך להתרחב על-פי צרכי האוכלוסיות השונות.
בעזרת השוק החופשי בענף- קיים מגוון רחב של סוגי אירוח, רמות וסגנונות:
אירוח בקרוונים, כפרי נופש, בקתות, סוויטות ועוד'.
השוק החופשי פתח בפני המפעילים שער ליצירתיות ולמימוש הדמיון, בכדי למשוך נופשים, יותר ויותר מפעילים מעצבים את חדרי האירוח שברשותם בעיצובים "חלומיים" מרהיבים ובסגנונות שונים, החל באירוח בסגנון תאילנדי, הודי וכדו' וכלה בצימר דמוי חציבה בסלע.
גם במגזרים נוספים ניתן לראות התפתחות-
עד השנים האחרונות למגזר הדתי-חרדי לא היו מקומות רבים לאירוח המאופיין כאירוח דתי, ולכן ענף התיירות בכלל וענף התיירות הכפרית בפרט לא היה נפוץ בקרב אוכלוסייה זו.
היום כאשר השוק החופשי פותח מגוון אפשרויות רחב - התיירות הכפרית מתפתחת גם במושבים הדתיים, הנופשים הדתיים נהנים מנופש באווירה דתית.
הנופש הדתי מחפש את אזורי הטבע, אך יחד עם זאת גם את אזור המקפיד על צניעות, קרבה לבית-כנסת, לשיעורי קודש(דף-יומי) ולמקווה.
אוכלוסיה נוספת שראוי להזכיר הלא היא אוכלוסייה בעלת צרכים מיוחדים.
רוב האתרים מתאימים לנכים, אם מדובר בכסא גלגלים - רוחב פתחי הדירות מותאם, רוב דירות האירוח הן דירות צמודות קרקע וכדו'.
ישנם אתרים המתאימים במיוחד לבעלי צרכים מיוחדים- כגון נופש כפרי-רפואי הכולל טיפולים שונים, ואף טיפולי הרפיה בבריכת שחיה.
במגזר הערבי הענף מתפתח והביקוש גדל. ניתן לראות חדרי אירוח כפרי בעיקר בכפרי הדרוזים באזור החרמון והגליל.
האגף לתיירות כפרית במשרד התיירות מעודד ומסייע להתפתחות הענף במגזרים בהם הענף 'חלש', ביוני 2003 החל האגף לעסוק באירוח במגזר הבדואי:
מיפוי עסקים קיימים
עריכת קורס יזמות בתיירות
פתיחת 'חממות תיירות' למגזר הבדואי בנגב
סיור השתלמות לראשי רשויות , סיור עיתונאים
שת"פ עם המנהלה לקידום הטיפול בבדואים
שת"פ עם הרשות לפיתוח הנגב
הקמת מועדון תיירנים לחיבור העסקים הקטנים בתיירות במגזר הבדואי לחבילת התיירות ה'נגבית-מדברית'
תוכנית אב לתיירות כפרית/חקלאית במגזר הבדואי בנגב
השתתפות בביצוע החלטות ממשלה למגזר הבדואי בצפון ובדרום.
לינה כפרית ברמת הגולן
בדומה למגמה הכלל ארצית, גם ביישובי רמת הגולן חל מעבר ממשק תעשייתי למשק פוסט תעשייתי.
בגולן בולט במיוחד המעבר מעיסוק בחקלאות כענף עוגן עיקרי לעיסוק הולך וגובר בתחום התיירות בעיקר ביזמות פרטית. ענף התיירות בגולן מתפתח במהירות ברמה של היזם הבודד כאשר מרבית העסקים הם בתחום ההלנה, כאשר נלווים אליהם פעילויות הנופש הכפרי הבאות - הסעדה, חוות סוסים, טיולי ג'יפים ועוד.
בדומה לשאר המגזר הכפרי בארץ, גם בגולן החקלאות אינה מספיקה לפרנסת כל התושבים, אמצעי תחבורה לא נוחים והתעשייה לא מגיעה לאזור בעקבות הריחוק ממרכז הארץ. החיסרון בהקשר התעשייתי הפך ליתרון בכל הקשור לפעילות כפרית, אנשים מעוניינים להתרחק ממרכז הארץ וריכוזי האוכלוסייה, להתקרב אל הטבע ולמצוא פינה שקט ושלווה. הרבה ישובים בארץ ובעיקר באזורים המרוחקים הסבו את היתרונות לענף פעילות ולינה כפרית.
פעילות תיירותית בגולן מתקיימת לאורך כל השנה, מקורות הטבע וההיצע התיירותי מתגו את הגולן כאחד האזורים התיירותיים המוביל במדינת ישראל.
היצע הלינה הכפרית בגולן מסתכם בכ-1,700 חדרים ביחידות אירוח ברמות שונות, תוך פנייה לקבלי יעד מגוונים - זוגות, משפחות, חרדים וקבוצות, על-פי ראש המועצה אלי מלכה, היעד הוא 3,500 חדרי הארחה.
בנוסף להיצע האכסון הקיים מאושרות עוד כ-500 יחידות אירוח בתוכניות מתאר תקפות או בתהליכי קידום.
הביקושים בגולן מסתכמים בסדר גודל של כ-650,000 לינות בשנה, בתפוסת מיטות ממוצעת של כ-35%.
הביקוש גובר משנה לשנה, וצפוי להגביר את הקצב.
ישנה מגמה בהסבת ישובים חקלאיים לישובים תיירותיים, זאת במטרה לפתח את הגולן כאזור בעל משמעות כלכלית, ובהיצע תעסוקתי לתושבי הפריפריה.
הביקושים בגולן מסתכמים בסדר גודל של כ- 2 מיליון מטיילים בשנה, המבקרים כולם מחוללים כ-4 מיליון ביקורים בשנה, מתוכם כ-3.5 מיליון באתרים בתשלום.
תקציב מטייל ליום בשוק המאורגן כ-100 ש"ח לא כולל תחבורה ולינה, ו-100 ש"ח ללינה וארוחת בוקר.
ישנה מגמה של עליית תקציב הוצאה ליום למטייל, כ-150 ש"ח ללא תחבורה ולינה ולפחות כ-20 ש"ח בממוצע ללינה וארוחת בוקר.
משך השהות הממוצע של אורחי הלינה בתיירות הכפרית הוא כ-2 לילות, בהרכב נמוך של כ-3 נפשות.
יישובי וקיבוצי ארץ ישראל עסקו והתפרנסו בענף החקלאות, ענף שהיווה את הבסיס הכלכלי והמקור העיקרי לתעסוקה.
עם השנים התפתחה התעשייה בקיבוצים ובמרכז הארץ, אך בשאר הישובים הכפריים בפריפריה, המרוחקים ממרכזי התעסוקה המשיכו לעסוק בחקלאות.
מפאת המרחק, אוכלוסיה דלילה ואמצעי תחבורה לא נוחים - התעשייה אינה מגיעה ליישובים אלה.
מאחר וישנו סחר מדינות עם ישראל והעסקת עובדי חוץ, מספקת כיום חקלאות הארץ תעסוקה לאחוז נמוך מאוד של כוח עבודה ומקור פרנסה.
החקלאים בארץ החלו לחפש מקורות תעסוקה שונים, ואת החיסרון בעצם היותם מרוחקים ממרכזי התעסוקה החלו להפוך ליתרון בכך שהפעילו מרכזי פנאי ונופש.
הנופשים מחפשים מקומות שלווים בחיק הטבע ובאווירה כפרית, וזאת הם מוצאים ביישובי הפריפריה.
עם התפתחות התיירות בעולם צמחה בעיקר התיירות הכפרית - נופשים מחפשים יותר ויותר פעילויות פנאי וטבע, כגון רכיבה על סוסים, מקורות מים, פארקים ועם זאת מרכזי קניות ואתרי ספורט.
בשנים האחרונות חלה עלייה חדה במרכזי הנופש והקניות המתבססים על נופשים.
הנופש מגיע ללינה כפרית, מסתובב באזור בו הוא נמצא, נהנה מהשירותים הניתנים, קונה בחנויות ובכך מכפיל את התרומה למשק התיירות מעבר להוצאות הלינה.
באזורי התיירות התפתחו פעילויות נוספות כגון, טיולי ג'יפים, חוות סוסים, מסעדות ייחודיות המושכות נופשים, שייט קיאקים ועוד.
את החקלאות הסבו בישובים רבים לאתרי תיירות כגון, ביקור במחלבה הכוללת מסעדת גבינות, קטיף אוכמניות ודובדבנים, סיור בבתי אריזה, צפייה בגז כבשים, ועוד.
כמו במגזר היהודי, חשוב לציין כי גם במגזר הערבי, הבדואי והדרוזי ענף התיירות מתפתח.
הענף נמצא בתהליך של צמיחה ועדיין לא הגיע למצב של רוויה, המדינה והרשויות מעודדות ותומכות כלכלית בהקמת אתרי תיירות ונופש ע"מ להגדיל את נפח תיירות הפנים ובעיקר את התיירות הנכנסת.
כמו שהזכרנו ומיותר לציין כי הגדלת נפח התיירות משפיעה באופן ישיר על התעסוקה והכלכלה בישראל.
שלבים בהתפתחות הלינה הכפרית בעולם
תופעת הלינה הכפרית מוכרת בכל הארצות המפותחות. לפני המהפכה התעשייתית מרבית האנשים גרו במרחב הכפרי ועסקו בחקלאות. עם בעיות העיור שליוו את המהפכה- נוצרה תפישה חברתית לפיה המרחב הכפרי הוא מקום אידיאלי, ציירים, משוררים וסופרים היללו את הכפר והנציחו זאת ביצירותיהם. תדמית החיים הפשוטים והטהורים בכפר נמשכה גם במאות הבאות ומהווה בסיס חשוב לתיירות.
באירופה לפני המאה ה-19 ולפני התפתחות התעשייה ופיתוח ערים מתועשות, חיי הכפר נחשבו כמשעממים וכנחותים.
אחת הארצות הראשונות שבהן החלה התיירות הכפרית הייתה אנגליה, ב-1800 80% מהאוכלוסייה התגוררה במרחב הכפרי, ב-1900 רק 20% נותרו בו.
עם מהפכת התעשייה חל מפנה בגישה לחיי הכפר והקרבה לטבע נהפכה לערך חשוב.
במהלך שנות השישים חל גידול בביקוש לתיירות - לינה ופעילויות פנאי באווירה כפרית, ממשלת אנגליה הכירה בביקוש ובשנות השבעים והשמונים יזמה מהלך של פיתוח התיירות הכפרית.
הפיתוח כלל הקמת פארקים, שיפוץ אחוזות, אתרי טבע ועוד.
התיירות הכפרית באנגליה היא חלק ניכר מכלל התיירות, ב-1989 88 מליון לילות היו במרחב הכפרי,
כ-21% מכלל הלילות באנגליה.
תיירות הפנים במרחב הכפרי באנגליה גם כן בעלת חלק ניכר כ-73% מאוכלוסיית אנגליה נופשים ולנים לפחות פעם בשנה במרחב הכפרי.
כמו בארץ ובכל העולם כך גם באנגליה- שוק התיירות הכפרית מציעה 483,000 משרות ישירות ועקיפות.
בגרמניה החלה התפתחות התיירות הכפרית על-ידי יזמים בודדים בשנות החמישים והשישים.
ההתפתחות החלה בעקבות ירידה בנפח הפעילות המשקית והסבת חלק מהבית הכפרי לחדרי אירוח. בשנות ה-70, כאשר הצטברו עודפים של מוצרים חקלאיים בעקבות מהפכת התעשייה, האזורים הכפריים ספגו מכה קשה בכלכלה, תושבים רבים עזבו את האזור הכפרי בעקבות מחסור במקורות פרנסה. מצד שני אנשי ה'עיר' החלו לפתח נוסטלגיה לכפר ולטבע. הכפריים שנשארו במרחב הכפרי ניצלו את הביקוש של תושבי העיר והחלו להסב את בתיהם לדירות אירוח כפריות. ממשלת גרמניה תמכה בפעילויות התיירותיות על-ידי סבסוד ועידוד פיתוח תיירותי במרחב הכפרי. כיום התיירות הכפרית בגרמניה מהווה חלק חשוב מפעילויות התיירות במדינה.
אזור האלפים בשוויץ ידוע בעצם היותו מקור משיכה למטפסי ערים. התיירות באזור זה החלה בשנות ה-40 עם מטפסי ההרים שנפשו בכפרים הסמוכים בתקופות החגים. התיירות המשיכה והתפתחה לממדיה הנוכחיים עם התפתחות תיירות הסקי.
באוסטריה נמצא תופעה זהה לתיירות סקי, החקלאים גידלו בתחילה פרות וסוסים ובכדי למצוא מקור פרנסה נוסף וניצלו את תיירות הסקי המצריכה שירותי הלנה לתיירים בה.
כיום באוסטריה 21,000 איכרים מציעים 220,000 מיטות, כ-17% מסך כל המיטות המוצעות.
בהולנד התפתחה התיירות הכפרית בסגנון של קמפינג, החקלאים אשר פרנסת דלה הסבו את שטחיהם החקלאיים לשטחי קמפינג והקמת אוהלים. תיירות זו בעיקרה תיירות פנים, מוסדה, עברה תהליך חקיקה ונמצאת תחת פיקוח משרד החקלאות ההולנדי.
כיום הפכו פעילויות התיירות הכפרי לבסיס כלכלי עיקרי וחזק, בצרפת ובמדינות מזר אירופה גם נפוצה התיירות הכפרית, אשר נבעה בעקבות מקור פרנסה נוסף לאיכרים.
מדינות רבות מכירות בענף התיירות הכפרית כענף תיירותי לכל דבר, הממשל מסייע לאיכרים ולמפעילי האתרים בעזרת מענקים, פטור ממס, תמיכה וצורות עידוד נוספות.
כאשר חיפשתי אחר מידע בנוגע להתפתחות סוגי האירוח הכפרי בעולם, נתקלתי בסוגים שונים לפי פילוח ארצות. בנוסף למציאת מקורות פרנסה נבעה התיירות הכפרית גם כצורך תרבותי של תיירות במרחבי טבע וכפר.
דוגמא לתרבות פנאי היא הדוגמא שהובאה קודם על תיירות ה'קמפינג' (נגררים) בהולנד. בארצות אחרות מפותחת התיירות הכפרית בסגנון אירוח בבתי קיט ('בונגלו'), תיירות בכפרים השוכנים על אגמים ועוד.
השילוב בין הצורך לתיירות בטבע ובין צורך האיכרים במקור פרנסה נוסף/חלופי, הביא להתפתחות המהירה בתעשיית התיירות הכפרית.
מגמות המעלות את היתרון היחסי של התיירות הכפרית:
- תהליכי עיור ועירוניים הרוצים להתרחק ממרכזי אוכלוסייה.
- צפיפות באתרים מסורתיים לאורך החופים.
- רצון להתקרב לטבע.
- מודעות לבריאות ולאיכות הסביבה.
- שימת דגש רב על תרבות, היסטוריה, חינוך ולמידה בתיירות.
- חיפוש אחר נופש אקטיבי (נופש תוך כדי עשייה).
- חיפוש אחר צורות חיים אותנטיות, הכרת המקומיים ולחוות צורות חיים אלה.
הלינה הכפרית בישראל
תיירות כפרית-לינה: חווית נופש הכוללת לינה באזור או בסביבה כפרית.
מקור התיירות הכפרית בארץ היה בקיבוץ קריית-ענבים בסוף שנות השלושים.
בניגוד לעבודה עם בע"ח שנחשבה לעבודה מכובדת באותה תקופה, ענף האירוח הצטייר בתדמית שלילית בעיני חברי הקיבוצים עצם מהותו - "לשרת" אורחים.
ענף הלינה הכפרית החל להתפתח במספר מושבים בודדים שישבו במרחב תיירותי ותוכננו ככפרי נופש, כגון מכמורת, בית-זית ואמירים.
למעשה הלינה הכפרית כבר הייתה קיימת בישראל בסגנון אירוח קיבוצי בבתי הארחה של הקיבוצים - שניסו לחקות את המלונות העירוניים. עם הזמן הבינו שבידם 'נכס תיירותי' שהוא משאב בפני עצמו, והוא השטח הפתוח, 'סביבת הכפר' סגנון החיים הפשוט.
השינוי החד החל מסוף שנות ה-80 בעקבות משבר החקלאות ולאחר שמשקים רבים נסגרו, קיבוצים מושבים וישובים כפריים החלו להקים חדרי אירוח ואטרקציות תיירותיות כצורך של החקלאים למציאת בסיס כלכלי חלופי, שיאפשר להם להמשיך ולהתגורר במרחב הכפרי.
כמו כן גבר הביקוש לאירוח במרחב תיירותי ונדרשה הרחבת ההיצע.
עם פיתוח התיירות הכפרית נאלצו היישובים והקיבוצים לבצע מספר שינויים עיקריים על-מנת לשפר את חזות היישוב:
פיתוח התשתיות - הרחבת תשתיות חשמל, ביוב ומים.
טיפוח חזות היישוב - גינון, כבישים, טיפוח מגרשים ומבנים ציבוריים.
התפתחות ענף התיירות הכפרית מביאה לביקוש רחב ויזמים רבים נוהרים להצטרף לענף.
התיירות הכפרית מספקת מקורות פרנסה רבים, אך עם זאת יכולה להביא לעודף בהיצע.
עוד כי פיתוח אתרי תיירות רבים יכול לפגוע בגורם המושך את הקהל לאזורי טבע ונוף שקטים.
יעדי אוכלוסיה
התיירות הכפרית פופולארית בעיקר כתיירות פנים בקרב אזרחי ישראל.
למעט אוכלוסיות מבוגרות ותיירים, תיירות כפרית נפוצה בכל האוכלוסיות.
עקב הנוחות וקשיי התמצאות- אוכלוסיות המבוגרים והתיירים מעדיפות לנפוש בבית מלון על-פני אירוח כפרי.
התיירות הכפרית נפוצה בעיקר בקרב משפחות המעוניינות לטייל בחיק הטבע.
זוגות המחפשים רומנטיקה ושלווה - אף הם מוצאים את האירוח הכפרי כמקום אידיאלי.
עם המודרניזציה והתפתחות הענף - היצע התיירות הכפרית התרחב וממשיך להתרחב על-פי צרכי האוכלוסיות השונות.
בעזרת השוק החופשי בענף- קיים מגוון רחב של סוגי אירוח, רמות וסגנונות:
אירוח בקרוונים, כפרי נופש, בקתות, סוויטות ועוד'.
השוק החופשי פתח בפני המפעילים שער ליצירתיות ולמימוש הדמיון, בכדי למשוך נופשים, יותר ויותר מפעילים מעצבים את חדרי האירוח שברשותם בעיצובים "חלומיים" מרהיבים ובסגנונות שונים, החל באירוח בסגנון תאילנדי, הודי וכדו' וכלה בצימר דמוי חציבה בסלע.
גם במגזרים נוספים ניתן לראות התפתחות-
עד השנים האחרונות למגזר הדתי-חרדי לא היו מקומות רבים לאירוח המאופיין כאירוח דתי, ולכן ענף התיירות בכלל וענף התיירות הכפרית בפרט לא היה נפוץ בקרב אוכלוסייה זו.
היום כאשר השוק החופשי פותח מגוון אפשרויות רחב - התיירות הכפרית מתפתחת גם במושבים הדתיים, הנופשים הדתיים נהנים מנופש באווירה דתית.
הנופש הדתי מחפש את אזורי הטבע, אך יחד עם זאת גם את אזור המקפיד על צניעות, קרבה לבית-כנסת, לשיעורי קודש(דף-יומי) ולמקווה.
אוכלוסיה נוספת שראוי להזכיר הלא היא אוכלוסייה בעלת צרכים מיוחדים.
רוב האתרים מתאימים לנכים, אם מדובר בכסא גלגלים - רוחב פתחי הדירות מותאם, רוב דירות האירוח הן דירות צמודות קרקע וכדו'.
ישנם אתרים המתאימים במיוחד לבעלי צרכים מיוחדים- כגון נופש כפרי-רפואי הכולל טיפולים שונים, ואף טיפולי הרפיה בבריכת שחיה.
במגזר הערבי הענף מתפתח והביקוש גדל. ניתן לראות חדרי אירוח כפרי בעיקר בכפרי הדרוזים באזור החרמון והגליל.
האגף לתיירות כפרית במשרד התיירות מעודד ומסייע להתפתחות הענף במגזרים בהם הענף 'חלש', ביוני 2003 החל האגף לעסוק באירוח במגזר הבדואי:
מיפוי עסקים קיימים
עריכת קורס יזמות בתיירות
פתיחת 'חממות תיירות' למגזר הבדואי בנגב
סיור השתלמות לראשי רשויות , סיור עיתונאים
שת"פ עם המנהלה לקידום הטיפול בבדואים
שת"פ עם הרשות לפיתוח הנגב
הקמת מועדון תיירנים לחיבור העסקים הקטנים בתיירות במגזר הבדואי לחבילת התיירות ה'נגבית-מדברית'
תוכנית אב לתיירות כפרית/חקלאית במגזר הבדואי בנגב
השתתפות בביצוע החלטות ממשלה למגזר הבדואי בצפון ובדרום.
לינה כפרית ברמת הגולן
בדומה למגמה הכלל ארצית, גם ביישובי רמת הגולן חל מעבר ממשק תעשייתי למשק פוסט תעשייתי.
בגולן בולט במיוחד המעבר מעיסוק בחקלאות כענף עוגן עיקרי לעיסוק הולך וגובר בתחום התיירות בעיקר ביזמות פרטית. ענף התיירות בגולן מתפתח במהירות ברמה של היזם הבודד כאשר מרבית העסקים הם בתחום ההלנה, כאשר נלווים אליהם פעילויות הנופש הכפרי הבאות - הסעדה, חוות סוסים, טיולי ג'יפים ועוד.
בדומה לשאר המגזר הכפרי בארץ, גם בגולן החקלאות אינה מספיקה לפרנסת כל התושבים, אמצעי תחבורה לא נוחים והתעשייה לא מגיעה לאזור בעקבות הריחוק ממרכז הארץ. החיסרון בהקשר התעשייתי הפך ליתרון בכל הקשור לפעילות כפרית, אנשים מעוניינים להתרחק ממרכז הארץ וריכוזי האוכלוסייה, להתקרב אל הטבע ולמצוא פינה שקט ושלווה. הרבה ישובים בארץ ובעיקר באזורים המרוחקים הסבו את היתרונות לענף פעילות ולינה כפרית.
פעילות תיירותית בגולן מתקיימת לאורך כל השנה, מקורות הטבע וההיצע התיירותי מתגו את הגולן כאחד האזורים התיירותיים המוביל במדינת ישראל.
היצע הלינה הכפרית בגולן מסתכם בכ-1,700 חדרים ביחידות אירוח ברמות שונות, תוך פנייה לקבלי יעד מגוונים - זוגות, משפחות, חרדים וקבוצות, על-פי ראש המועצה אלי מלכה, היעד הוא 3,500 חדרי הארחה.
בנוסף להיצע האכסון הקיים מאושרות עוד כ-500 יחידות אירוח בתוכניות מתאר תקפות או בתהליכי קידום.
הביקושים בגולן מסתכמים בסדר גודל של כ-650,000 לינות בשנה, בתפוסת מיטות ממוצעת של כ-35%.
הביקוש גובר משנה לשנה, וצפוי להגביר את הקצב.
ישנה מגמה בהסבת ישובים חקלאיים לישובים תיירותיים, זאת במטרה לפתח את הגולן כאזור בעל משמעות כלכלית, ובהיצע תעסוקתי לתושבי הפריפריה.
הביקושים בגולן מסתכמים בסדר גודל של כ- 2 מיליון מטיילים בשנה, המבקרים כולם מחוללים כ-4 מיליון ביקורים בשנה, מתוכם כ-3.5 מיליון באתרים בתשלום.
תקציב מטייל ליום בשוק המאורגן כ-100 ש"ח לא כולל תחבורה ולינה, ו-100 ש"ח ללינה וארוחת בוקר.
ישנה מגמה של עליית תקציב הוצאה ליום למטייל, כ-150 ש"ח ללא תחבורה ולינה ולפחות כ-20 ש"ח בממוצע ללינה וארוחת בוקר.
משך השהות הממוצע של אורחי הלינה בתיירות הכפרית הוא כ-2 לילות, בהרכב נמוך של כ-3 נפשות.
